הסכם הסמכות ההורית.

מי צריך בכלל סמכות הורית?למה להתאמץ ולריב עם הילדים?

• "הילד לא מוכן לקום בבוקר, ולכן תמיד מאחר"
• "הילדה אינה מוכנה להכין שיעורי בית ואני לא יכולה להכריח אותה"
• "אני רוצה שהילד יעשה את מה שצריך, אבל אני לא מוכן לכפות עליו דברים, כי אני מאמין בהדברות, אבל זה לא עובד עבורי".

מי לא נתקל באחת או יותר מהבעיות האלו בקשר עם ילדיו? כמה פעמים אמרתם דברים כאלו לעצמכם ונשארתם חסרי אונים.

אני מזמין אתכם לבחון, באם חוסר היכולת שלכם לקיים את הסמכות ההורית, פוגעת בילד שלכם? האם ההמנעות שלכם כהורים, מלכפות על הילד שלכם לפעול ולהתנהג, בצורה שאתם מאמינים שהיא טובה לו, אולי פוגעת בסופו של דבר בילד?

הפעלה נכונה של הסמכות ההורית, בונה ילד עם בטחון וערך עצמיים!

תארו לעצמכם מצב שבו אתם כילדים קטנים, מטיילים עם האב בשעות הערב המאוחרות, במקום מפחיד. לפתע האב אומר לכם "אני צריך ללכת רגע למקום אחר, אני משאיר אתכם לבד, כי אני יודע שאתם אמיצים וחזקים ואתם אוהבים אתגרים". האב נעלם ואתם לבד. מסביב קולות מפחידים, קצת חשוך ופתאום משהו זז ממול. אתם מושיטים יד לאחור כדי לקבל כח ואומץ מאבא, אבל במקום להאחז ביד איתנה, אתם "תופסים אויר". מתחילות חרדות, יש כעס על שהאב נטש אתכם, ואתם מרגישים שאי אפשר לסמוך על אף אחד. אתם רוצים לברוח, אבל לא יודעים לאן. איזה אושר זה היה אם פתאום האב היה מגיע משום מקום ותומך בכם.

ההרגשה הזו שחוויתם בדמיון, היא ההרגשה הקבועה של ילד שההורים מוותרים על הסמכות ההורית שלהם ומאפשרים לו לעמוד לבד מול החיים.

זכרו שהילד אינו מבוגר. אין לו את כל תבניות ההתנהגות האוטומטיות המעודכנות, שעוזרות לכם לחיות את החיים כמבוגרים. הוא צריך שיחזיקו אותו ביד, כאשר הוא פוחד. זה בדיוק המקום של הסמכות ההורית!

אבל אנחנו ההורים, נוטים במקרים רבים, לוותר על הסמכות ההורית שלנו. אנחנו מאמינים שהוא חבר שווה זכויות במשפחה, רוצים שהוא יהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות ושלא נכפה עליו דברים שהוא לא רוצה. הבעייה היא שאנו שוכחים, שהוא ילד, שהוא אינו מבוגר, שאין לו את כל הידע שהוא צריך ולכן אנו נמנעים מלהפעיל את הסמכות ההורית שלנו.

אנא הפנימו, בכל פעם שאנו ההורים,נמנעים מלהפעיל את הסמכות ההורית שלנו, הילד מאבד את הבטחון ומפתח חרדות. לפעמים החרדות יוצרות אצל הילד דפוסי התנהגות, אבל אלו דפוסים בעייתיים, כי הם יהיו מבוססים על התגובות האופייניות לחרדה, שנקראות סינדרום ה FFF- Fight, Freeze ,Flight, כלומר הלחם, קפא או ברח. כך נראה דיכאון, כך נראה ADHD ולא לזה קיווינו.. 

מה אנו ההורים יכולים לעשות כדי לבסס את הסמכות ההורית?

כלל ראשון הוא, שלא ניתן לדרוש מהילד משהו שלא הוגדר מראש. 

אני מציע להכין הסכם כתוב, בין הילד להורים שבו מפורטות הזכויות שלו, החובות והמחיר שהילד ישלם על הפרת החובות, במונחים של שלילת הזכויות. לדוגמא אם הילד לא קם בזמן לבית הספר ואחר, הוא לא יוכל להשתמש במחשב / טאבלט באותו היום. אני מבטיח לכם, שאחרי כמה פעמים של שלילת שימוש במחשב, הילד יקום לבית הספר כמו שעון.

במהלך יצירת ההסכם, רצוי שהילד יגדיר מהם הזכויות שהוא יפסיד בגלל אי עמידה בחובות. רק אם הילד אינו מוכן להגיע להסכם, ההורים יקבעו זאת חד צדדית.

אם הילד לא ירצה לחתום, ימנעו הזכויות שמפורטות בהכם, עד לחתימה. אתם ההורים קובעים מה נכון ומה לא. לילד אין עדיין את היכולת הזו.

כלל שני הוא שאין לסטות מההסכם. 

 ההצלחה של האימון תלויה בכך, שאתם ההורים, תקיימו את ההסכם בלי לסטות ממנו. בכל פעם שתוותרו לילד, זה יהווה ערעור של הסמכות ההורית שלכם. אתם חייבים להיות זהירים במקום שבו הילד ינסה "לתמרן" ביניכם. ההסכם יכלול סעיף שאומר שאם הילד פנה להורה השני אחרי שקבל תשובה שלילית מההורה הראשון, הוא יחווה שלילה של זכויות.

כדי לסייע, הכנתי הסכם כזה, הסכם התנהלות בבית ובבית הספר שניתן להורידו ולהשתמש בו. כמובן שכל משפחה תעשה את ההתאמות שלה.

אתם מוזמנים לקרוא עוד על משולש הסמכות ההורית, הקשר בין הפעלת הסמכות ההורית, להצלחת הילד בבית הספר ובחיים.

שאלות? הערות / הארות לנושא? אשמח להקשיב ולסייע. אנא צרו קשר ל 054-7855144 וביחד נעזור לילד שלכם.